top of page

הצעת חוק תיקון לחוק אלימות במשפחה - אלימות כלכלית

פורום "קפה שפירא" הוקם בשנת - 2016 (ח.ל.צ) הפורום הנו קבוצה חוץ-אקדמית הכוללת אקדמאים, אינטלקטואלים ואנשי הרוח - הגדולה בישראל. הקבוצה מונה כ-10,000 חברים רשומים,

ביניהם מרצים, סופרים, מדענים, וגם כלכלנים, תעשיינים ובעלי מקצועות חופשיים.

אל הפורום הצטרפו חברי 11 עמותות וארגונים נוספים ויחד גיבשנו נייר עמדה המייצג חלקים נרחבים מהציבור.

 

ביום 20.10.2020 עלתה להצבעה בכנסת, בוועדת חוקה חוק ומשפט, הצעה בשם: "החוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה" - שמקדמת קרן ברק (ליכוד)

 

מהסיבות שנפרט בנייר עמדה זה, חברים רבים בפורום הארגונים ואזרחים רבים התומכים מבחוץ, מודאגים מאוד לגבי השלכות חוק שכזה, אם יעבור, וקוראים לחברי הכנסת ולאזרחים להצטרף למתנגדים להצעת החוק.

מכיוון שמדובר בחוק בעל השלכות חריגות על המשפחות בישראל,

חשוב לנו שלחברי הכנסת ואזרחי מדינת ישראל תהיה הזדמנות לבחון לעומק מה משמעות הצעת החוק

ומהן ההשלכות המדאיגות שלה.

 

מטרת החוק המוצהרת:

 

ח"כ קרן ברק, טוענת שמטרת ההצעה לספק, לדבריה, עוד כלי להגנה מפני מה שהיא קוראת: "התנהגות המקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג".

 

הטענה שלנו היא - שכאשר קוראים לעומק את הצעת החוק, אפשר לראות מהנוסח,

שבפועל ההשלכות הצפויות של ההצעה הן חמורות ומרחיקות לכת, בכמה מישורים.

ועוד אנו טוענים, כפי שנציג בהמשך, שנמצאים כבר היום בשימוש חוקים מרכזיים,

שמגנים במגוון של כלים משפטיים על הזכות שכולנו תומכים בה, לעצמאות כלכלית לכל אחד מבני הזוג.

 

מהי מהות הצעת החוק?

 

הצעת החוק דורשת הבאה לבית המשפט של מקרים שבהם יש מחלוקת משפחתית פנימית בעניין רכוש, כסף,

או התנהלות כלכלית, והטלה של סנקציות אישיות כמו הרחקה, צווי מעצר, ופיצויים גבוהים, על בני המשפחה

כמענה למחלוקות האלו.

מהן ההשלכות הצפויות של הצעת החוק?
 

  1. הפיכת המשפחה לזירת מאבק משפטית - על ידי מתן כוח בלתי סביר לצד אחד להתלונן על הצד השני במקרים מגוונים ולהגדיר כאלימות כלכלית כמעט כל פעולה.
     

  2. מתן כוח בלתי סביר לרשויות ולמדינה להכריע במחלוקת הכלכלית הפרטית בחיי הפרט והמשפחה, בזוגיות על כל גווניה, בנישואין, משפחות חד מיניות, ובמשפחה החדשה.
     

  3. החרפת סכסוכי גירושין - בשל כך שהחוק מייצר כלים חדשים כגון תביעות נזיקין בין בני זוג בשל מחלוקות כספיות בתוך המשפחה.
     

  4. תחושות במקום עובדות - בשל השימוש במונחים סובייקטיביים לגמרי בהצעה, כמו: ״הטלת אימה״ ו-״התנהגות המקשה על מימוש התנהלות עצמאית של בן זוג״. באופן שיכול לכלול כל התנהגות, ולספק עוד כלי משפטי שניתן לנצל לרעה בסכסוך גירושין.
     

  5. לראשונה, יאפשר החוק גם לכל חברי התא המשפחתי: בני זוג/ילדים/הורים/דודים/סבים, להפוך כל מחלוקת שגרתית בענייני כספים, לתביעה משפטית בדרישה לפיצויים.
     

  6. טשטוש מועד פקיעת הנישואין, ופתח לטענות שווא במטרה להקדים את מועד איזון המשאבים בין בני הזוג במטרה להשיג נתח לא הוגן מהרכוש המשותף בזמן גירושין.

דוגמאות לתביעות שיהפכו לאפשריות:

בני זוג שאחד מהם, לרוב הגבר, עובד קשה ולאורך שעות מרובות, עלול להיתבע בבית המשפט ע"י בן הזוג השני בטענה שהוא לא מאפשר לה, או לו, לפתח קריירה. לצד הנתבע יהיה קשה להוכיח שלא מנע זאת כלל, אלא שזו הייתה בחירה אישית של הצד התובע.

 

יהיה קשה להוכיח, מפני שבהצעת החוק כותבת ח"כ ברק:

 

שמספיק שהצד התובע יציין את "התחושות שלו" עצמו וכבר תהיה לו עילה לתביעה.

הצעת החוק מתבססת על תחושה אישית של מי שטוען שנפגע, ולא על אירוע במציאות שניתן להוכיח.

בהצעה אפשר לקרוא מונחים סובייקטיביים לגמרי, כמו: ״הטלת אימה״ ו-״התנהגות המקשה על מימוש התנהלות עצמאית של בן זוג״. אלו מושגים מעורפלים שמשאירים פתח רחב לפרשנות שיפוטית, באופן שיכול בעצם לכלול כל התנהגות.  

 

למשל

אישה שמחליטה שלא להוציא לעצמה כרטיס אשראי, או לא לצאת לעבודה במשך השנים, תוכל בהמשך לתבוע את בן הזוג בתואנה שפגע בחופש הכלכלי שלה, להוביל למעצרו, וגם לקבל פיצויים גבוהים על כך שלא כדין.

 

דוגמאות נוספות:

בן זוג שנוסע לעבודה במכונית משפחתית ועלול להיתבע על שימוש יתר וקיפוח בן הזוג השני;  

או ילד שאינו מקבל את מה שהוא דורש (דמי כיס, פלאפון מתקדם וכו') ויוכל לתבוע את ההורים שלו ועוד ועוד.

אז מה ההצעה שלנו לפתרון מקרי קצה של אלימות כלכלית?

 

לעשות שימוש בארבעה חוקים קיימים, כפי שנעשה עד היום:


 

  1. "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" – חוק שמחייב בני זוג לגשת להליכי גישור לפני תביעה, ונחשב למוצלח ביותר בהורדת מפלס הקונפליקט בין זוגות ומקל על הגעה להסכמה משותפת.
     

  2. "חוק יחסי ממון", שקובע איזון משאבים וחלוקה הוגנת, ומאפשר כבר היום במקרים בהם עולה טענה להסתרת מידע כלכלי לקבל צו מבית משפט לגילוי מידע מבנקים, מקום העבודה, חברות ביטוח וכל גוף שהוא, על מנת לאתר כספים שהתובע זכאי לחלק מהם ולהגן כלכלית על שני הצדדים.
     

  3. "חוק אלימות במשפחה" - הקובע בסעיף 3 כבר עכשיו, כי ניתן להוציא צו הגנה כנגד בן זוג "שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו". למשל, אוסר עליו יציאה לעבודה.
     

  4. "חוק למניעת הטרדה מאיימת" – הקובע כבר עכשיו כי ניתן להוציא צו הכולל שלל הגנות על המתלונן, כולל אפשרות לצו מעצר, ועוד מגוון סנקציות שיפוטיות.

פגיעה כלכלית במשפחות:
 

מעבר להשלכות הקשות שפורטו קודם, ולהסלמה של קונפליקטים פנים-משפחתיים, צפויה להתרחש גם פגיעה כלכלית במשפחות, בשל הפניית משאבי המשפחה המוגבלים להוצאות משפטיות כבדות ולזמן ממושך, במקום לפתור את המחלוקת בתוך המשפחה, או בהליך גישור.
 

פגיעה בחופש הפרט:
 

בנוסף, ההצעה גם חוצה קו אדום שלא נחצה עד היום, מפני שהיא מייצרת פגיעה ישירה בחופש הפרט ובזכות האזרחית להתנהלות כלכלית עצמאית של כל משפחה, כי מהלך זה יביא להסלמה חריפה ביחסי המשפחה בעודם בתוקפם (בטרם גירושין) ויהפוך כל מחלוקת משפחתית רגילה ל"זירת אגרוף משפטית", כאשר בית המשפט יקבע כיצד תתנהל המשפחה.

 

כך ייגרם נזק בלתי הפיך למשפחות ולמעשה ייווצרו כלים חדשים למלחמה בין בני הזוג במטרה להגיע להסדר גירושין ונכסים משופרים. ובמקום בו ניתן כוח לפגוע באחר, גם נעשה בכוח הזה שימוש.

 
לסיום, ההצעה גם מהווה פגיעה קשה בציבור הגברים והאבות בהליכי גירושין:


מפני שאמנם הצעת החוק עושה שימוש במונחים שוויוניים, אך בפועל היא מכוונת בעיקר לשימושן של נשים נגד גברים. בדברי ההסבר להצעה, חוזרת ברק על הטענה כי מטרת החוק היא לסייע לנשים. לכן, הצעת החוק, אם תתקבל, עתידה להגדיל את הסכסוכים והדיונים בבתי משפט, בהליכי גירושים ובתוך הנישואין, וגם להעניק יתרון משפטי בלתי הוגן, חסר מידתיות וסבירות לאישה בלבד.

 

מעבר לזה, החוק גם עתיד לחול על כל פרטי התא המשפחתי :בני זוג/ילדים/הורים/דודים/סבים. וכך, כל מחלוקת בענייני כספים תוצג "כהטלת אימה" ועשויה להביא למתן צווי מניעה, ותביעות פיצויים כנגד פרטים במשפחה.
 

כתבות ביקורת שפורסמו במדיה על ידי עורכי דין ואנשי מקצוע:


החוק למניעת אלימות כלכלית: לא רק מיותר, גם מזיק - ישראל היום - ד"ר רונית דרור - 10.10.2020

"הילדים ייפגעו": ביקורת על הצעת החוק החדשה נגד אלימות כלכלית - חדשות המשק - אורי קליין - 23.09.2020

הצעת חוק מפלה ומסוכנת לשלום המשפחה עברה בקריאה ראשונה - פורטל גירושים - עו"ד עדי בן חור - 23.09.2020

הצעת החוק למשפטיזציה של כל יחסי המשפחה. - גדי טאוב מראיין את עו"ד נעמה סלע - "שומר סף" -  21.09.2020

שופט בכל פינה?! - חדשות ערוץ שבע  -  מירב דבורקין כהנוב -  01.10.2020

טוב שנבלם החוק למניעת אלימות כלכלית - ישראל היום -  ד"ר עינת רמון - 27.10.2020

הסיפור של חוק "אלימות כלכלית" הוא לא קדושת המשפחה, אלא משפטיזציה  - מקור ראשון - ד"ר יהודה יפרח

 

מה קרה כשהפמיניזם המיליטנטי נתקל בהתנגדות מפתיעה // הטור השבועי שלי בעיתון 'בשבע' - עמנואל שילה - 22.10.2020

 


חוקים קיימים שכבר עכשיו נותנים מענה מקיף לסוגיות הללו:



1- "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" – חוק שמחייב בני זוג לגשת להליכי גישור לפני תביעה, ונחשב למוצלח ביותר
בהורדת מפלס הקונפליקט בין זוגות ולכן הפך מהוראת שעה, לחוק קבע.

 

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_151.htm
 

2- "חוק יחסי ממון", שקובע איזון משאבים וחלוקה הוגנת, ומאפשר כבר היום במקרים בהם עולה טענה להסתרת מידע כלכלי לקבל צו מבית משפט לגילוי מידע מבנקים, מקום העבודה, חברות ביטוח וכל גוף שהוא, על מנת לאתר כספים שהתובע זכאי לחלק מהם.
 

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/171_001.htm
 

3- "חוק אלימות במשפחה" - הקובע בסעיף 3  כבר עכשיו, כי ניתן להוציא צו הגנה כנגד בן זוג "שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".
 

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm

4- "חוק למניעת הטרדה מאיימת" – הקובע כבר עכשיו כי ניתן להוציא צו הכולל שלל הגנות על המתלונן, כולל אפשרות לצו מעצר,
ועוד מגוון סנקציות שיפוטיות.
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/244m1_001.htm

------------------------------------------------------------------------------------------------


מצורף גם נוסח הצעת החוק החדשה "למניעת אלימות כלכלית":

https://www.gov.il/BlobFolder/news/economic_violence_bill/he/economic_violence_bill.pdf

bottom of page