איזוק אלקטרוני

הצעת חוק תיקון מספר 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה (הוראת שעה) פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה- התשפ"ב 2022

קישור לחוק כפי שהתקבל לבסוף בכנסת:

https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_ptv_3351260.doc

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה לפיה השיח בנושא ה'אלימות במשפחה' הפך לשיח פוליטי

ו'למטבע עובר לסוחר' של ארגונים רדיקליים, אשר עושים שימוש גובר והולך ברגשות החמלה של הציבור ליצירת תודעה כוזבת לפיה גברים הם אלימים ונשים הן קורבנות.

כך הפכה תופעת האלימות במשפחה בתודעת הציבור ל'אלימות כנגד נשים', שעה שידוע מזה שנים רבות כי אלימות במשפחה הנה סימטרית כפי שסקירת-מטא 343 מחקרים על אלימות במשפחה שערך ד"ר מרטין פייברט, מבכירי החוקרים בעולם מאשרת:

(ראו קישור - REFERENCES EXAMINING ASSAULTS BY WOMEN ON THEIR SPOUSES OR MALE PARTNERS: AN UPDATED ANNOTATED BIBLIOGRAPHY)

וכפי שגם חוקרים בכירים בתחום אלימות במשפחה בישראל מאשרים: (ראו קישור https://www.youtube.com/watch?v=ybwaUqptUc8).

טיפול באלימות במשפחה הפך מאירוע טיפולי-מקצועי שבאחריות מערכת הרווחה, למאבק חברתי-עממי תחת הכותרת: "מאבק באלימות כנגד נשים". נושא זה מקבל הדהוד נרחב בתקשורת ויוצר רושם כאילו אלימות מסוג זה הנה תופעה רחבה, שעה שהמצב הנו הפוך. מדינת ישראל הנה אחת המדינות הבטוחות בעולם לנשים - וראה דבריו של השר לבטחון פנים לשעבר גלעד ארדן בנושא: https://www.youtube.com/watch?v=pegvGx_39CE

הגדרת הבעיה בצורה בלתי נכונה ותיוגה כבעיה חברתית הדורשת טיפול בדרך של "מאבק" גוררת כמובן יצירת מסגרות טיפוליות בלתי מתאימות.

נבחן לשם כך 2 דוגמאות:

רצח נשים במגזר הערבי ידוע מזה שנים כרצח על כבוד המשפחה – על כן יש לטפל זו בדרך של חינוך. יו"ר הועדה לשיויון מגדרי לצערינו מתעקשת להגדיר עמדה זו כגזענות ועל כן אינה יכולה להביא להתקדמות בטיפול בבעיה. מצורף קישור לדיווח על כך מערוץ הכנסת: https://twitter.com/KnessetT/status/1526832904600530944?s=08
אלימות של נשים כנגד גברים וילדים – למרות תפוצתה (8,000 תלונות של גברים כנגד בנות זוגם בשנה, לפי שנתון המשטרה – 2020), זוכה לצערנו כמעט להתעלמות מצד שירותי הרווחה ולהעדר תקציבים לטיפול. והתוצאה הנה כי גברים נפגעי אלימות, ונשים אלימות הן שתי קבוצות שאינן מקבלות טיפול נאות והתופעה אינה מצטמצמת. ובנוסף, המודעות לאלימות כנגד ילדים כתופעה מצערת וחשובה מאין כמותה לטיפול, נותרת נמוכה ולא מטופלת כראוי.

הצעת החוק שבנדון מוצגת לכאורה כאמצעי יעיל, אולם אם מעיינים בה לעומקה, נראה כי אין הדבר כך. הטעם לכך הנו, כי הוא אינו עונה לבעיה מחד והיא אינה מידתית מאידך. אנו טוענים כי צרוף הנימוקים לעיל יביא לנזק רב על התועלת. נדון כעת בכל אחת מהסיבות בנפרד.

אפיון הבעיה:

מטרת הצעת החוק על פי האמור בה, הנה למנוע רצח נשים – מטרה ראויה לכשעצמה. אך האם צעד זה ישפיע על הנושא? עיון בפילוח רצח נשים בשנים האחרונות מעלה כי 2/3 ממקרי הרצח היו של אנשים שלא היו מוכרים לרשויות הרווחה כלל. כלומר "אנשים ללא עבר". בנוסף, אנו יודעים שרק למיעוטם היה צו הרחקה. מכאן ניתן ללמוד, כי פלח זה של אלימות ממילא לא ימוגר באמצעים האלקטרונים המוצעים בהצעה. ראה דו"ח המ.מ.מ: https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4f565077-e22c-eb11-811a-00155d0af32a/2_4f565077-e22c-eb11-811a-00155d0af32a_11_16437.pdf

בעיה נוספת, כפי שמתואר לעיל, הנה תופעת הרצח על כבוד המשפחה במגזר הערבי, שאף היא בעיה נפוצה. בעיה זו גם כן אינה קשורה "לעברו של הרוצח" ועל כן הפתרון המוצע שוב לא יסייע למניעתה.

העדר מידתיות:

הפעלת מנגנון אלקטרוני על פי טבעו מייצרת מצב אבסורדי לפיו מי שהוטל עליו צו כזה והותקן עליו צמיד אלקטרוני נשלט למעשה בכל פעולותיו על ידי חייו של מי שלטובתו ניתן הצו. להמחשה, הפרט המוגן למעשה קובע מגבלות תנועה לפרט המוגבל ומתלה את חייו של המוגבל בהתרחקות קבועה מהמוגן. אי אפשר ללכת לשום מקום מבלי לדעת להיכן מתכוון הפרט המוגן ללכת.

הדבר משול לכלא של ממש. אם מדובר בעבריין שביצע עבירה פלילית, יש להעמידו לדין וככל שהחוק מחייב זאת להענישו, אבל אין זה הגיוני להכפיף את תנועתו לפרט המוגן בשל הנסיבות הקבועות בהצעת החוק. אם מדובר בהפרת צו הגנה, ישנן סנקציות הקבועות בחוק למקרים אלו.

חלופות אחרות:

לאחרונה התקבל בכנסת תיקון מספר 18 לחוק למניעת אלימות במשפחה, הקובע חובת טיפול למי שניתן נגדו צו הגנה מכח החוק. אנו סבורים כי אין מקום להכבדה נוספת על הליכים זוגיים, שכן לדבר צפויה השלכה קשה על בני הזוג ועל הילדים, אשר חווים משבר בהקשר זה, גם מבלי להפעיל אמצעים אלקטרונים כנגד הוריהם. מן הראוי לשמור על מידתיות ולבחון את השפעת המכשיר הנ"ל בטרם קבלת חוק חדש באותו נושא ממש. גם בתחום הרפואה נוהגים רופאים לפעול בהדרגה ולתת תרופות לפי שלבים ותוך בדיקת יעילות התרופות הקודמות שניתנו לחולה. אין סיבה ואין צורך לנהוג אחרת בנושא חשוב כמו משפחה.

כל מחשבה אחרת תהווה בזבוז משאבי ציבור ותביא לנזק כמתואר להלן:

הנזקים שעלולים להתרחש:

החשש העיקרי הוא מניצול לרעה של החוק למניעת אלימות במשפחה - והוצאת צווי הרחקה כאקט של אלימות כנגד ההורה השני.

צווי ההגנה הניתנים כיום, ניתנים כמעט באופן אוטומטי, כאשר מטרתם המקורית היא בראש ובראשונה לתת הגנה למבקש. אך בפועל, למרבה הצער, כלי חשוב זה מנוצל במקרים רבים לרעה (ראו קישור) כנגד בן הזוג השני במהלך קונפליקט גירושין. הדבר נעשה על מנת להגיע להישג משפטי, כגון: לכפות חתימה על הסכם גירושין מפלה, לכפות ויתור על משמורת הילדים, על ידי הרחקת ההורה השני באופן קבוע, או ממושך מילדיו, לכפות חתימה על הסכם הכולל ויתורים נרחבים על רכוש, ועוד.

כלי זה עלול לשמש, וישמש כהרחבה של תופעת תלונות השווא הנפוצה בגירושין. תלונות השווא אינן מטופלות בישראל וכתבי אישום אינם מוגשים וזאת לאור הנחיה 2.5 להנחיות הפרקליטות אשר בפועל מעודדת המשך התופעה.

תלונות שווא מעבר לעובדה שהנן הורסות את חייהם של מי שמועללת עליו תלונה כזו, מובילות לצווי הרחקה ועל כן הן כבר היום השלב המבשר של ‘תסמונת הניכור ההורי’. (לקריאה נוספת – ראו כאן: "ניכור הורי – מכת מדינה”). הורה שמורחק מילדיו, מקל על ההורה האלים להמשיך ולפעול ולהסית את הילדים המשותפים כנגד ההורה המורחק. תזכיר החוק הנ"ל לא מציע מענה לתופעות האלימות הללו ולא מספק הגנה להורים שהוצא נגדם בקלות צו הגנה.

הורה שמורחק לשווא מילדיו מתקשה להתמודד מרחוק עם אותה הסתה המתרחשת כנגדו. בתנאים אלו, התופעה כמעט בלתי ניתנת לטיפול, והשלכות תסמונת זו הנן קשות, כואבות ומשפיעות לרעה באופן כמעט בלתי הפיך, ולשנים רבות, גם על הילדים עצמם.

גברים הם עיקר האוכלוסיה הסובלת מכך, ראה: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1744-1617.2009.01296.x

מכיוון שהגבלה כזו הנה חריפה ואינה מידתית היא עלולה להביא להחרפה ביחסי בני המשפחה ולגרום לעלייה ברמת האלימות וקונפליקט הגירושין, במקום להקטין אותה. נקיטת פעולה מסוג זה תחריף את ההסלמה הקיימת כיום ביחסי זוגות בהליכי גירושין.

דרכי פעולה – הרחבת הגישה הטיפולית:

אנו סבורים כי הכיוון אליו צריכים הליכי הגנה מפני אלימות במשפחה לכוון הנו אחר לגמרי ומקומם בשדה שיקום היחסים בין בני הזוג, או המשפחה, דרך טיפול ותמיכה ובשום אופן לא דרך משטור שלהם.

שיקום יכול שיתבצע באמצעות בירור זוגי שיערך לעומק כבר בעת התלונה הראשונה או הפניה לבית המשפט של מי מבני הזוג ולאחר מכן בתמיכה לזוגות שבהם יש חשש לאלימות ובאמצעות הקמת מנגנונים מקצועיים לשיקום זוגי בקהילה הקרובה בה חי הזוג.

איזוק אלקטרוני יהפוך מהר מאוד למכשיר פופולרי נוסף להסלמת הליכי גירושין וריבוים. וזו תופעה שיש למדינה אינטרס רחב למנוע. מדינת ישראל צריכה לחזק את מוסד המשפחה ולא לסייע בפירוקו. מנגנונים כגון זה המוצע בחוק הינם מנגנונים מפרקים, ולא מתקנים.

נזק נוסף וחריף, הנו הנזק התודעתי אשר עלול לגדול ואשר כבר כיום קיים עקב הפיכת נושא האלימות במשפחה למאבק חברתי של ארגונים פמיניסטיים המסיתים נשים כנגד גברים ובמילים אחרות החרפה של "מלחמת המינים" ואייטם פוליטי, ואשר תואר בפתיח לנייר עמדה זה. אין צורך לתאר את ההקצנה המתוארת בנושא זה באמצעי התקשורת ונסתפק לשם כך בדוגמה אחת מתוך פרסומת של ארגון ויצ"ו אשר מי שמעיין בה מוכוון להסיק כי כל גבר הוא אלים:

עו"ד נעמה סלע לערוץ 7: האיזוק לא ימנע אלימות במשפחה

הממשלה מקדמת את חוק האיזוק האלקטרוני שהוביל גדעון סער למאבק באלימות במשפחה, אך לא בטוח שזה הכלי הנכון למשימה.

לכתבה

חוק האיזוק: השר לביטחון לאומי מקדם חוק מצומצם ומידתי

הצעת חוק האיזוק שעברה בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת הייתה לא מאוזנת ופגעה פגיעה קשה בזכויות האדם. כעת, השר לביטחון לאומי החליט לקדם הצעת חוק מאוזנת יותר, שתגן על הנשים המאוימות מחד, אך לא תפגע בגברים חפים מפשע מאידך.

לכתבה

חוק האיזוק האלקטרוני: בן גביר ניסה לשפר – אבל קלקל לא מעט

נפילתה של הצעת 'חוק איזוק אלקטרוני' שהגישה האופוזיציה הייתה עוד הוכחה למתנגדי הממשלה שיש כאן ממשלה חשוכה • עו"ד נעמה סלע מסבירה מדוע הנחת היסוד שעליה נשענת ההצעה שקרית, מדוע האיזוק האלקטרוני לא יגרום לשיפור המצב אלא להפך, ומה בהצעה החדשה של השר איתמר בן גביר גרוע עוד יותר.

למאמר

"האיזוק האלקטרוני – צעד לא מידתי של פמיניזם רדיקלי להפצת שנאה"

נעמה סלע, יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה, בראיון ליוסף רוסו על חוק האיזוק האלקטרוני

למאמר

הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני

עו״ד נעמה סלע, יו״ר פורום הארגונים למען המשפחה, הבוקר לד״ר גדי טאוב ב׳שומר סף׳: ״הציבור בישראל צריך לדעת שגברים הם אזרחים סוג ב׳, יש להם פחות זכויות ויותר חובות ובעקבות כך הם הופכים לנלעגים. הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני לא תפתור את בעיית רצח הנשים.

גלי ישראל

כיצד הפילו ארגוני הגברים את חוק האיזוק האלקטרוני?

מפיצוץ כנסים למשרדי הממשלה: תחקיר

מערכת פוליטיקלי קוראת